#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באגד יד ובאגד כלי ? ואי אגד יד ל&quot;ש אגד, מ&quot;ט בעה&quot;ב המוציא ידו פטור ?	אגד כלי מח' ריו&quot;ח וחזקיה ואביי ורבא אי שמיה אגד. אגד יד מח' אביי ורבא. והטעם דפטור בעה&quot;ב המוציא ידו, משום דאיירי למעלה מג', ומטעם מה דאין כאן הנחה.	<br/>שבת דף צב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין המוציא משא למעלה מי' טפחים, ומנ&quot;ל ?	חייב, שכן מצינו בנשיאת הארון שהיו הלויים י' אמות כמשה. וי&quot;א דשאני משה דאין שכינה שורה אלא על בעל קומה. אלא ילפינן מארון שהוא י' טפחים והיה שליש מעל כתפיהם, ונמצא למעלה מי'.	<br/>שבת דף צב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהי מימרא דרב בהוצאה על ראשו משום אנשי הוצל, ס&quot;ד ומסקנא (3) ?	"לס""ד דהמוציא על ראשו חייב דכן עושים בהוצל. ומקשינן דאינם רובא דעלמא.&nbsp;<div>ואמרינן דקאי על אנשי הוצל גופייהו. ומקשינן דתבטל דעתם.&nbsp;</div><div>ומסקינן דה""נ אמר רב, דאנשי הוצל שהוציאו על ראשם פטורים דבטלה דעתם.</div>"	<br/>שבת דף צב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין מתכוון להוציא לפניו ובא לאחריו, (ובאשה) לאחריו ובא לפניו, לאחריו ובא לאחריו ?	לפניו ובא לאחריו פטור, דאתעביד באופן גרוע ממחשבתו. [ובאשה החוגרת בסינר חייב, ולר&quot;י אף במקבלי פתקין]. לאחריו ובא לפניו חייב, דאתעביד באופן טוב ממחשבתו. לאחריו ובא לאחריו לס&quot;ד היא מח' תנאים, ולמסקנת הגמ' לכו&quot;ע חייב.	<br/>שבת דף צב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהי הסתירה שהקשה ר' אלעזר במתני' דנתכוון להוציא לפניו לס&quot;ד ומסקנא, ומה התירוץ לה ?	"ס""ד - דלפניו ובא לאחריו פטור, לאחריו ובא לפניו חייב. ומקשינן דמאי קושיא, כאן נעשה באופן גרוע מרצונו, וכאן באופן טוב.<p></p><p dir=""rtl"">למסקנא דמרישא משמע דלאחריו ובא לאחריו חייב, ובסיפא משמע דפטור.&nbsp;</p><p dir=""rtl"">ומשני רב אשי לעולם חייב, וסיפא רבותא קמ""ל דאף בנשתנית מחשבתו חייב, וכ""ש הא.</p>"	<br/>שבת דף צב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן לכו&quot;ע חשיב עשייה שלא כדרך, באיזה אופן לכו&quot;ע לא, ובאיזה אופן נחלקו ר' יהודה ורבנן ?	לאחר ידו ורגלו לכו&quot;ע שינוי. לאחריו לכו&quot;ע אינו שינוי. פונדתו ופיה למטה מח' ר&quot;י ורבנן.	<br/>שבת דף צב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין שנים שעשאוה, בשניהם יכולים, ובשניהם אינם יכולים, ובזה יכול וזה אינו יכול, ובזה עוקר וזה מניח, ומנ&quot;ל ?</p><p dir='rtl'>[ומה דין יחיד שעשה בהוראת ב&quot;ד].	לר&quot;ש כולם פטורים מלבד זה יכול וזה אינו, דכתיבי ג' מיעוטי, נפש, אחת, בעשותה. [ויחיד שעשה בהוראת ב&quot;ד חייב].</p><p dir='rtl'>לר' יהודה זה עוקר ושניהם יכולים פטורים, מב' מיעוטי, והשלישי למעט יחיד שעשה בהוראת ב&quot;ד. שניהם אינם יכולים חייבים. [דשם חמור משניהם אינם יכולים, דאז הוא דרך לישא בשניים - רש&quot;י].</p><p dir='rtl'>לר&quot;מ כולם חייבים, מלבד זה עוקר וזה מניח. ס&quot;ל דיש רק שני מיעוטי, דנפש אחת הוא אורחיה דקרא. חד ליחיד שעשה בהוראת ב&quot;ד, והשני לזה עוקר וזה מניח.	<br/>שבת דף צב		
